מילים נרדפות של נא:
אנא, אָנָא ממך, בבקשׁה, בְּבְקָשָׁה מִמְּךָ, בִּחְיָאת, בִּחְיָאָת דִינָק, בִּחְיָאָת זוּּמְזוּם, בִּחְיָאָת רַבָּק, בְּחַיֶּיךָ, במטותא, פְּלִיז.
סוג של ליגלוג. הבעת זלזול וחוסר הערכה. הפצרה. צליל של ציווי, הוראה.
שפה בין עובד ומעביד ולא בין מתנדב למתנדב שעורך להנאתו ולמען המשתמשים.
עורך מתנדב אינו אמור לקבל הוראות אם לא ערך כפי שעורך אחר חושב. ניתן לדון ולהסביר את השיקולים לכאן ולכאן, אך לא לכפות.
מבחינה מילונית נא=אנא, אבל בציבור לדעתי נוצרה קונוטציה של ציווי במילה נא ואילו אנא מתקבלת כבקשה. לדוגמה אם יש שלט שבו כתוב: “נא לא לדרוך על הדשא” המשמעות המתקבלת היא כמעט כמו: “אין לדרוך על הדשא”, ואילו אם כתוב בשלט “אנא אל תדרכו על הדשא” המשמעות היא כמעט כמו: “אנחנו מבקשים מכם לא לדרוך על הדשא”.
ראו דיון מעניין בנושא בפורום תפוז.
לעצם העניין, אני חושב שכדאי להוריד את המילה “נא” מהרשימה של המילים האסורות לשימוש כי זה באמת עניין של ניואנס. אני מציע שאנחנו נשתדל לא להשתמש ב- “נא” אלא במילים האחרות גם אם זה לא יהיה כתוב בכלל.
לבקשת משתמש נעיר בסגנון המלצה ולא ציווי.
לא נכתוב: דרוש, נדרש, יש, אלא נכתוב: אנא, רצוי, מומלץ, כדאי, בבקשה וכו’.
כשמדובר על כללים, המילים הנ"ל מקובלות. למשל: “ערכת את הסגמנט בצורה יפה, אבל על פי הכללים נדרש להוסיף שם רחוב ושם עיר”.