התלבטות לפיצול: ירושלים (נורדאו,שרי ישראל)

רחוב שרי ישראל ונורדאו

בעד:
2 נתיבים לכל צד
מקום מסוכן לחציה
עומסי תנועה בלתי סימטריים
ברך שלא קיימת במציאות שגורמת לסיבוב המפה
נראות - מדובר בקטע קטן שלא מפוצל בתוך אזור מרכזי שכולו מפוצל.
נגד:
אין שום כתובות ויעדים לניווט לאורך הקטע
אין אפשרות עצירה חוקית לאורך הקטע
אין הפרדה פיזית לאורך הקטע

אודה לחוות דעתכם.

בלי קשר לפיצול, את הברך אפשר לרכך.

מכל הרשימה של בעד ונגד הדבר היחיד שרלוונטי הוא עניין התצוגה.
אם התצוגה מאד “מכוערת” אז לדעתי ניתן לפצל. כמובן זו לא חובה.

סליחה אבל לא הבנתי את עניין התצוגה.
אני התרשמתי מתשובות קודמות שלך לגבי פיצולים שיש משמעות רבה לנקודות עניין על הציר.
למשל הנה ציטוט מבקשה אחרת שלי:

האם תצוגה מכוערת היא כלל שגובר על שאר הכללים?

כל העניין של הקושי בחצייה של רחוב (מסוכן/הרבה נתיבים) הוא משהו שצריך לבחון רק אם יש יעדים לניווט לאורך הרחוב (כי אז יש סיבה לחצות את הרחוב). כאשר אין יעדים לאורך הרחוב, אז מה זה משנה אם יש אפשרות לחצות או אין אפשרות לחצות? לכן גם הכלל מנוסח כך שצריך להתקיים שיהיו יעדים וגם אסור או קשה לחצות אותו ברגל.
כאשר אחד הצדדים לא מתקיים, אין חשיבות לקיום התנאי השני או אי קיומו.

כלומר העדר יעדים אומר שלא חייבים לפצל רחוב לפי הכלל, אבל ציינת בהודעה את עניין התצוגה (נראות) ואת העומס שלא סימטרי (והאחרון לא קריטי במיוחד אם אין תלונות וזה לא משהו קבוע). זו הסיבה היחידה למעשה שהובאה בעד הפיצול, ולכן כתבתי את מה שכתבתי (עריכה: גם כי זה קטע קצר מאד שלא פוצל יחד עם שאר הרחוב משני הצדדים).

בעד. בעיקר בגלל נראות והשלמה לפיצול קודם.

נא להוריד ל4 את קטעים אלה.

בוצע.

אודה לבדיקה

נראה טוב

מקטע זה התנתק
גם זה
אולי אפשר לוותר על צומת זה?

כל שתבקש לו יהי

יפה מאוד,

כאן הפנייה ימינה היא בזווית גבולית.

בלי קשר לפיצול, גם נתיב הפניה הזה לא ברור אם נדרש. אולי אפילו עלול לבלבל כי גם הפניה ימינה לפני כן נראית כמו היצמדות.

ישנם עשרות נתיבי פניה באזור ואני רואה שגם בערים אחרות זה נפוץ להוסיף נתיבי פניה, במיוחד בצמתים שבהם יש נתיב שמתרחק מהצומת.
אינני מאמין שכל הנתיבים האלה הם טעות בעריכה, ולדעתי יש בזה הגיון כי זה מוסיף לאסתטיות של המפה ולזרימה החלקה של הנהיגה בהתאם לתוואי הכביש, בדיוק כמו שנשתדל תמיד לישר “ברכיים” בזוית חדה מדי.

יישור ברכיים נחוץ לריכוך פניה עם כמה שפחות תזוזת מפה.
בנתיבי פניה לא תמיד קיימת תזוזה ואם כן, מעלים לדיון.

לנתיבי פניה יש כלל שמאפשר להוסיפם בתנאים מסויימים ובכל מקרה צריך להעלות לדיון, לפני או אחרי ההוספה.

כל עורך עם טעם אחר ודעה שונה, לשם כך הכללים.

מעבר לנאמר לעיל ע"י hen20001 אני ממליץ למי שיודע אנגלית לקרוא על כך כאן, ולראות שזו לא איזו גחמה של העורכים בישראל אלא משהו שנהוג בכל העולם.
מומלץ גם לקרוא את כל את הדף הנ"ל.

האם יש כלל לנתיב פניה העוקף כיכר כמו זה למשל?

אלה מקרים שונים כי לכיכר יש הוראות מיוחדות.
אין כלל לגבי הכנסת נתיב שעוקף כיכר, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.
לדעתי ניתן להכניס כל נתיב עוקף כיכר אבל הבעיה היא שהמסלול שנבחר פעמים רבות לא יעבור בנתיב העוקף אלא דרך הכיכר ולא ניתן למנוע את זה (אלא ע"י סיבוך בלתי סביר של המפה).

לדעתי (ואני משער שזו היתה הכוונה) - אין הבדל בין השניים.

בנתיב עוקף כיכר, אם תתקבל הנחיה לפנות ימינה או לצאת ביציאה הראשונה, בשתי ההנחיות יבין הנהג היכן לפנות. כך שנתיב עוקף הכיכר לא קריטי אם יתווסף למפה אם לאו, אלא אם הוא מרוחק משמעותית מהכיכר.

בנתיב פניה בצומת, יבין נהג היטב היכן ומתי לפנות ימינה, אלא אם הוא מרוחק משמעותית מהצומת. כך שגם זה לא מחויב המציאות שיתווסף למפה.

בשני המקרים הנתיבים אינם חייבים להתווסף. זה רק עניין ויזואלי והעניין שהאלגוריתם מעדיף לעיתים להתעלם מנתיב עוקף כיכר זה רק בגלל שאין איסור פניה בכיכר, לעומת איסור הפניה בצומת.

שורה תחתונה, לדעתי הכלל הנוכחי לנתיב פניה רק מפשט את מורכבות הצומת ותו לא.

לדעתי כדאי למפות נתיב עוקף כיכר לטובת המקרים בהם הכיכר עמוסה בפקק או חסומה עקב תאונה.
פחות חשוב לדעתי איזה מסלול יתקבל כשהתנועה זורמת.